חנוכת כיכר האמנות ע״ש אבשלום

אבשלום, בשמו המקורי מאיר אשל, היה מן הבולטים באמני הדור הצעירבאירופה בראשית  שנות התשעים. הוא נולד באשדוד ב-1964 וחי בה את שנות ילדותו ובחרותו. לאחר שירותו הצבאי במלחמת לבנון הראשונה נסע לפאריס, פגש בה את דודו, מבקר האמנות ז'אק אוחיון, שקרבו לעולם האמנות, ואת האמן, כריסטיאן בולטנסקי, שהיה במשך תקופה קצרה מורו והנחהו בראשית דרכו באמנות.

ב-1987 הציג לראשונה הצבה של אובייקטים גיאומטריים; ב-1988 החל לבנות קבוצה ראשונה של "תאים" (Cellules) – מעין "קופסאות" שחלליהם הפנימיים מאוכלסים בקוביות לבנות; ב-1989 יצר "מחלקות" (Compartiments) – ארגון של חפצים מצויים מכוסים באבקת גבס; ב-1991 החל ליצור את הקבוצה "הצעות למגורים", שחלקה נעשתה בירושלים והוצגה בתערוכת יחיד הראשונה שלו בסדנאות האמנים, שאצרה עידית פורת; מ-1991 ואילך יצר 'תאים' – פרוייקט של שישה מבנים אדריכליים שהועידם לשמשו למגוריו שלו. יצורם של "התאים" החל ב"דגמים" בקנה-מידה של אחד לעשרה, המשיך ב'פרוטוטיפים' בקנה מידה של אחד לאחד, ואמור היה להתממש במבנים שיוקמו בערים שונות בעולם, ובתוכן פאריס ותל אביב. רק שני מבנים כאלה מומשו.

ה"פרוטוטיפים" מצויים כיום באוספי כמה מוזיאונים חשובים, כמו הטייט מודרן בלונדון, מרכז ז'ורז' פומפידו בפאריס, המוזיאונים של סנט אטיין ומארסיי, מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב לאמנות – שבו התקיימה תערוכתו השניה של אבשלום בישראל, ושוב באוצרותה של עידית פורת.

ב-1990 החל ליצור סרטי וידיאו, חלקם מתעדים את התנהלותו של האמן בתוך "התא" המיועד לשמש למגוריו.

אבשלום נפטר (בפאריס) ב-1993 לאחר מחלה קשה והוא בן 29 שנים.

הוא הובא למנוחת עולמים באשדוד.

 קרדיט טקסט: יונה פישר